האם אתה תושב ישראל לצורכי מס? כך תיקון החוק החדש יקבע את זה

סקירה על תיקון פקודת מס הכנסה לשנת 2025 והשלכותיו על ישראלים ברילוקיישן ובעלי קשרים לישראל

רקע: למה תושבות מס כל כך חשובה?

בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, תושבות המס של היחיד היא זו שקובעת את תחולת המס על הכנסותיו.
תושב ישראל חייב במס על כל הכנסותיו העולמיות, גם אם הופקו בחו"ל. לעומתו, תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שמופקות בישראל.

במשך שנים רבות ההכרעה בשאלה זו התבססה על מבחן איכותי המכונה "מבחן מרכז החיים", בליווי חזקות הניתנות לסתירה. אלא שמדובר במבחן מורכב, גמיש ולעיתים לא צפוי – כזה שיצר חיכוכים רבים בין נישומים לרשות המסים.

מה השתנה? תזכיר חוק חדש מציע חזקות חלוטות

בתזכיר החוק שפורסם ביוני 2025, משרד האוצר מציע מהלך דרמטי:
לקבוע חזקות חלוטות – כלומר, קביעות נוקשות שמבוססות על ימי שהייה בלבד, אשר בהתקיימן תיחשב תושבותו של אדם כתושב ישראל או כתושב חוץ ללא שיקול דעת נוסף.

החזקות לקביעה כי אדם הוא תושב ישראל:

שהייה בישראל של 75 ימים או יותר בשנת המס, ובצירוף לכך — לפחות 183 ימי שהייה "משוקללים" באחת משלוש שנות המס סביב השנה (לפי נוסחה מפורטת).
שהייה בישראל של 30 ימים או יותר, ובצירוף לכך 140 ימי שהייה "משוקללים", ובן הזוג מוגדר כתושב ישראל.

החזקות לקביעה כי אדם הוא תושב חוץ:

שהייה בישראל של 74 ימים או פחות, ובצירוף לכך 110 ימי שהייה "משוקללים" או פחות.
שהייה בישראל של 90 ימים או פחות לשני בני הזוג יחד, ובצירוף לכך 125 ימי שהייה "משוקללים" או פחות לכל אחד מהם.

מה זה "ימי שהייה משוקללים"?

המונח מתייחס לנוסחת חישוב הבודקת כמה ימים שהית בישראל לא רק בשנת המס, אלא גם בשנתיים לפניה ושנתיים אחריה — לפי משקלים שונים:

כל יום בשנה הנבחנת = 1 יום
כל יום בשנה שלפניה או אחריה = שליש יום
כל יום בשנתיים הרחוקות יותר = שישית יום

כך נוצר מנגנון שמודד זיקה הדרגתית לישראל לאורך זמן.

ומה עם מבחן מרכז החיים?

המבחן האיכותי לא נעלם. אם אינך נופל לחזקות החלוטות — תישאר ההכרעה לפי המבחן הקיים, כולל שיקולים של מגורי בני משפחה, מוקד הפעילות העסקית, מקום הנכסים ועוד.
אלא שהחוק החדש מוחק את החזקות הניתנות לסתירה שהיו נהוגות עד כה (183 ימים או 30+425) – ובכך מעביר את ההכרעה למצבים קיצוניים בלבד: או "חזקה חלוטה", או "מרכז חיים".

השלכות פרקטיות – למי זה רלוונטי?

1. ישראלים ברילוקיישן:

מי שעובד בחו"ל אך ממשיך לשהות בישראל מספר שבועות בשנה, עלול להיחשב כתושב ישראל גם אם חי ועובד בחו"ל – במיוחד אם בן/בת הזוג נשארו בארץ.

יודגש שבמקרים קיצוניים יכולה להתקיים תושבות כפולה.

2. בעלי נכסים והשקעות בישראל:

גם מי שאינו חי בישראל אך שוהה בה תקופות ממושכות בגלל נכסים, עסקים או משפחה – עלול ליפול תחת חזקה חלוטה.

3. פרילנסרים, יועצים, משקיעים:

מי שעובד מרחוק ומחלק את זמנו בין מדינות — יידרש לחשב בקפידה את מספר הימים בישראל.

מה כדאי לעשות עכשיו?

לנתח את תבניות השהייה שלך ושל בני משפחתך בין 2023–2025
לבדוק אם אתה צפוי ליפול תחת אחת החזקות החלוטות בשנת 2026
להיערך מראש מבחינה תכנונית ומשפטית – לא לחכות לדוח השנתי או לדיון עם פקיד השומה

מילה אחרונה

החוק החדש לא רק משנה את הנוסחה — הוא משנה את כללי המשחק.
החזקות החלוטות אמורות לייצר ודאות, אך הן גם עלולות להביא להחמרה במקרים גבוליים או לא מכוונים.
השלב הזה, שלפני כניסת החוק לתוקף, הוא הזמן הנכון לבדוק, לחשב ולתכנן.

✍️ עו"ד (רו"ח) עידן צפריר
מתמחה בייעוץ מס, תושבות ורילוקיישן. מלווה יחידים וחברות בתכנון מוקדם, ניהול סיכוני תושבות וייצוג מול רשות המסים.